צור קשר il.allergy@gmail.com 

 שלומית 052-8336676

 

להדרכה בבתי ספר אנא מלאו את הטופס המצ"ב

נוסעים לחו''ל עם בן משפחה אלרגי?.....


כמה טיפים להתארגנות והתנהלות שתאפשר הימנעות מתקלות והתמקדות בטיול.
מאת- רותי צפרוני
(הכותבת הינה אם לנערה בת 17.5 , אלרגית לחלב מאז לידתה.)


יציאה לטיול עם בן משפחה אלרגי היא יציאה מהשגרה המגוננת. היא סוג של חשיפת יתר לסכנות שאורבות ומסיבה זו רבים נרתעים ממנה ומתלבטים האם לקיימה.
אנחנו אף פעם לא ויתרנו.
עם השנים, ומטיול לטיול- בארץ ובחול- למדנו לעזור לעצמנו ולילדה, להיטיב את ההתארגנות,להצטייד בעזרים שונים , לצפות סיטואציות בעיתיות, להימנע מהן במידת האפשר או לפתח כלים טובים להתמודד איתם באופן שממזער צרות.
בכתבה זו אנסה לשתף אתכם בידע שצברנו והוכיח את עצמו לא פעם. בכל מקרה חשוב להדגיש שמעבר לכל טיפ צריך קודם כל להצטייד בהמון ערנות ועוד יותר סבלנות ואורך רוח. משתלם!

לפני הנסיעה....

1.קימות תרופות אנטי סטמיניות שניתן לקחת מס ימים לפני הנסיעה ובמהלכה.
(אנחנו לוקחים תרופה שנקראת "טלפסט", אבל כמובן שיש לפנות לרופא אלרגולוג מוסמך להתייעצות)
תרופות אלה אינן מונעות תגובה אלרגית במקרה של חשיפה לאלרגן- אבל הן בהחלט מצמצמות את עוצמת התגובה האלרגית במקרה שמעדנו, וחשיפה לאלרגן אכן מתקיימת. במילים אחרות, במידה ובטעות בן המשפחה האלרגי אכל משהו שהכיל את החומר אליו הוא אלרגי האירוע יכול להסתיים "רק" בסדרת הקאות ולא להידרדר לקושי בנשימה וצורך בעזרה רפואית דחופה . (מיון, אשפוז וכו)

2.מכתב רפואי באנגלית.
אנחנו מצטיידים במכתב באנגלית מרופאת המשפחה המפרט את האלרגיה של ביתנו, לכל צרה שלא תבוא. המכתב חשוב מאד גם כמלווה למזרק ה"אפיפן" הצמוד בנקודות התשאול הביטחוני בו עשוי המזרק לעורר חשד מצד רשויות שדה התעופה. כששאלות כאלה עולות, מכתב מסודר עם חתימה רשמית של הרופאה מאפשר לנו להתקדם הלאה.

3. ערכת עזרה ראשונה של אלרגיה- צמודה!
בתיק קטן ונפרד, אנו מרכזים את מזרק ה"אפיפן", את תרופת המניעה ותרופות נוספות (משאף, למשל) וכן את המכתב הרפואי. ערכה זו צמודה לבן המשפחה האלרגי כל הזמן!!!
בנוסף, אצלי קיימת ערכה זהה נוספת, למקרה שמשהו משתבש. גם אני נושאת את הערכה שאצלי לכל מקום, כל הזמן!

4. אוכל......
הטיול המקדים ל"סופר" השכונתי הוא חוויה חשובה ומרכזית בהתארגנות.
אנחנו מקפידים להצטייד באוכל שיחזיק מעמד למשך כל אורך הטיול. אוכל יבש, שימורים,מנות חמות , קרקרים,חטיפי אנרגיה, חטיפים, דגני בוקר וכן...אפילו ממתקים. אין מה לעשות.
(חשוב לבדוק מה מותר ומה אסור להכניס לארץ היעד – לארה"ב , למשל, אסור להכניס ירקות ופירות טריים או בשר, נקניקים וכו)
הקטע של האוכל הוא בעצם לב הבעיה.
למה, בעצם, לא להיכנס בארץ היעד ל"סופר" ולהצטייד?
בחול, בשונה מאשר בארץ , קשה לנו יותר לשלוט על ההבנה מה מכילים המזונות שאנו קונים. לא תמיד המינוח ברור, או השפה הכתובה- אפילו אם היא אנגלית ושלא לדבר על שפות אחרות אותן איננו דוברים ובודאי שלא קוראים. כמובן שכל האמור כאן מתייחס לקניית אוכל ב" סופרים " מקומיים. (לנושא של מסעדות אתייחס בהמשך). מסיבה זו הצטיידות באוכל מהבית מאד מאד חשובה ומשחררת מלחצים וסכנות מיותרות. נכון, לא תמיד נוח להיסחב עם תיק נוסף שכולו כמעט אוכל- זה כבד ומסורבל ומעיק- אבל זה כל כך שווה. (אגב, למקרה קיצוני של משקל עודף בגלל האוכל אנחנו שוב נעזרים במכתב המפורסם מהרופאה המטפלת...)

5. ביטוח בריאות
נא לשים לב- ביטוח הבריאות עבור אלרגים הוא ביטוח רפואי שונה במעט, יקר יותר אך הביטוח הרגיל איננו מכסה מקרי אלרגיה.


בשעה טובה יוצאים לדרך........

1.לינה.
אנחנו משתדלים, במידת האפשר להתאכסן בדירונת עם מטבחון. אנו דואגים שתהיה לנו אפשרות לבשל באופן מינימאלי בחדר.
האכילה בחוץ עשויה להיות מאד בעיתית ורווית סכנות ואם הטיול מתמשך לתקופה של מעבר לכמה ימים הצורך לאכול אוכל חם ומבושל הוא מאד ממשי. (הרי אי אפשר לאכול כל היום רק "בייגלה" או "אפרופו"...) האפשרות להכין חביתה או תפוח אדמה במיקרו או אפילו סיר פסטה (זהירות מרטבים קנויים בחול!!!) היא הכרחית. לא בהכרח כל בני המשפחה צריכים לאכול בחדר, למרות שזאת כמובן אפשרות- אבל עבור בן המשפחה האלרגי זאת עשויה להיות הקלה אדירה ודרך טובה להימנע מתקלות בסיכוי גבוה.

2.ארוחה קלה אחת תמיד הולכת איתנו בתיק האישי, למקרה שהסביבה הגסטרונומית תהיה עוינת במיוחד... אנחנו משתדלים להימנע מסיטואציות שבן המשפחה האלרגי ממש רעב ואין לנו מה לתת לו לאכול כי מסביב האוכל לא נראה אמין בעבורו. סיטואציה כזאת עשויה להלחיץ ולגרום לנו לקבל החלטות שגויות שיעלו לנו מאד ביוקר.

3.זהירות מקניית אוכל מזדמן, אפילו ארטיק "תמים " בדוכן ברחוב. כאן אלמנט הערנות צריך לעבוד שעות נוספות. אסור להירדם בשמירה. קרה לנו כבר שקנינו לילדה ארטיק קרח של חברה שמוכרת גם בארץ, באריזה זהה לזו שבארץ אבל הארטיק עצמו , למרות שנראה אותו דבר, הכיל מרכיב אלרגני שגרר תגובה קשה. בבדיקה אחר כך היה מצוין על האריזה באותיות מקומיות קטנות שהוא מכיל מה שאינו מכיל בארץ....לכן, או שקוראים את כל השורות הקטנות או שמוותרים מראש לטובת פרי או משהו בטוח אחר.

4.אכילה במסעדות......
אצלנו זאת בעיה אדירה. לאלמנט האלרגני יש תכונה מחורבנת להתגנב לתוך תבשילים ומזונות בהם הוא לא אמור להיות.....היצירתיות הגסטרונומית של טבחים במקומות שונים עשויה להיות כל כך בלתי צפויה ומפתיעה שהיא בגדר סכנת חיים ממשית!!!
נתקלנו כבר באירופה בנקניקיות שמכילות קזאין (חלבון של חלב), בפירה תפוחי אדמה שהכיל שמנת, בחביתה שטוגנה בחמאה ובפיתה תמימה באיסטנבול שנאפתה על תבנית מרוחה בחמאה....

כמה טיפים חשובים במידה וכן מחליטים להיכנס למסעדה.
(שימו לב! גם סניף של מקדונלד הוא מסעדה לצורך העניין!)

*לעדכן לגבי האלרגיה. חשוב לציין לפני הזמנת הארוחה שבן המשפחה אלרגי למה שהוא אלרגי ולבדוק את היחס של המלצר או האחראי. אם לא מובע רצון לשתף פעולה ולהתאמץ- לא מומלץ להישאר במסעדה, זה מזמין צרות. (בד"כ משתפים פעולה ומשתדלים לעזור)
החלטנו להישאר...
• לא להתבייש לשאול!
את המלצר או את האחראי או את הטבח- מה האוכל אותו אנחנו רוצים להזמין מכיל.
*לא להסס לבקש בקשות מיוחדות בכדי להתאים את האוכל למגבלה של האלרגי- בצורה אסרטיבית ומנומסת.

לנו קורה די הרבה, שאחרי השאלות והבקשות הבת שלנו בכל זאת מחליטה שעדין היא לא בטוחה באוכל במסעדה ולכן מוציאה אוכל שלה, שהביאה איתה (או מהארץ או מ"סופר " מקומי) ואותו היא אוכלת. במקרה כזה אנחנו תמיד מתנצלים בפני המלצר וממשיכים עם ההזמנות של שאר בני המשפחה מבלי לעשות עניין גדול.

כלל הברזל שלנו הוא שאם יש התלבטות אז- אין התלבטות.... במילים אחרות – איפה שיש ספק פשוט נמנעים מאכילה, אפילו במחיר של להישאר רעב ולאכול אחר כך או להסתפק באוכל "משעמם ויבשושי" שחצה את האוקיינוס איתנו מישראל וידע ימים טריים יותר...זה לא נעים ומתסכל לפעמים, אבל כל כך יותר עדיף מאשר האופציה האחרת הכרוכה בסכנה אמיתית ומוחשית ובאי נעימות אין סופית. (תאמינו לי...היינו גם במקומות האלה...)

אז זהו.
כדאי לנסוע ולבלות. ההתאווררות טובה לבריאות והאטרקציות מסביב לרוב מסיטות את תשומת הלב מההתעסקות באוכל, שמאבד קצת מחשיבותו. זהירות ומודעות גבוהה מאפשרים ליהנות ולחזור הביתה בשלום.

דרך צלחה!!!